שכבות - חומרים - זיכרון - בית טמפלרי

מאותם פרויקטים ששואבים אותך לסיפורים של המבנה, של החומרים, השכבות… של המשפחה. ניגשתי לפרויקט הזה בעדינות והתרגשות. לכבד את העבר ובמקביל ליצור אכסניה מותאמת לחיים של עכשיו. מחויבות טוטאלית, ניואנסים של פונקציות ורגש, שבילים חדשים, להכניס אור, אויר… בית.

זהו פרויקט שימור של בית טמפלרי בצפון. נקנה כחורבה לא ממש אטרקטיבית, אבל עם פוטנציאל של קסם. נטוע במושבה בצפון הארץ.
זה היה מסע. בית שהיה נטוש שנים רבות מאד. כשנבנה לפני מעל 100 שנה ע״י הטמפלרים, פונקציות כמו מקלחות ושירותים לא היו חלק מהבית. כל תפיסת החיים הייתה מאד שונה. מבחוץ הבית עוד נראה יחסית שלם, מבפנים הוא היה מפורק ומפורר.

התהליך היה מרתק. עבדתי עם בעלי מקצוע מדהימים שעוסקים בשחזור ושימור בטכניקות בנייה מסורתיות ובאיכות ללא פשרות (חברת ארכו – שימור ושיחזור). ולקוחות נוכחים ומקסימים במיוחד, שנשאבו לסיפור הבית והשקיעו בו המון אהבה ומשאבים.

התמודדנו עם כל כך הרבה אילוצים של הנדסה, חוקי שימור מחמירים ומקפידים מאד וכורח להיצמד לפתחים ולחזיתות אורגינלים. בתוך כל האילוצים, האתגר היה לתכנן בית נוח, פונקציונלי, מפנק ומואר, שמותאם לימים האלה בהתנהלות אבל ״זוכר״ את כל הסיפורים מהעבר שרשומים בקירותיו. להיצמד לחומרים ולטכניקות בהן ניבנה במקור ולחפש השלמות מפירוקים כדי לשלב בו באופן הומוגני את מה שחסר.

צילם: שי אדם

הבית המקורי תוכנן כשתי קומות ומרתף על מטרז׳ זהה. בית קובייה. החלוקה הפנימית בכל הקומות הייתה זהה, במבנה צלב עם ארבעה חדרים ומבואה מחברת. אחד החדרים במרתף שימש כחדר מאגר מים לצורכי המגורים והמשק בעת ההיא. קירות אבן בעובי חצי מטר ופתחים יחסית קטנים. בית מסוגר לתוך עצמו.

צילם: שי אדם

בניתי עם בעלי הבית חזון מאד ברור מה הפונקציות הפרקטיות, הרגשיות והאנרגטיות שאנחנו רוצים מהבית “החדש״ שיצמח – תהליך מעצים בפני עצמו שהיווה את ההשראה לתכנון ולביצוע. ההשראה הייתה מהחיים של בני הבית ומהסביבה המיידית, מחיבור עמוק למקום (השטח הנפלא עליו מונח הבית והאזור כולו) כמו מההיסטוריה והערכים; הרעיוניים והחומריים שרצינו לשמר.

צילם: שי אדם

שמנו שם הרבה חלומות קטנים כגדולים. טאבון כחלק מהבית, מקלחת בחצר, גינת ירק, בוסתנים, גפנים, סדנת מלאכות ועוד… . התמקדתי בנקודות המבט מכל אזור וחלל לכל טריטוריה. מה רואים? מה פוגשים במעברים? איך אוכלים? איך נחים? האם השבילים של הבית תואמים את שבילי הפעולה והכוונה? איך מייצרים עיצוב מאד חומרי, גולמי, נזירי משהו ובמקביל חם ועוטף וכמובן על-זמני.

העבודה על הבית הפיזי כמו על הבית הפנימי, הרגשי, נעשתה במקביל.

זאת הייתה עבודה של פירוק, הרכבה וחשיפת שכבות. כל פירור במבנה טופל תרתי משמע. בתהליך נחשפו הרבה מהשכבות הקדומות של הבית המקורי, אשר העידו על החיים שהיו בו. הרבה החלטות נלקחו תוך כדי התהליך; נגלו הפתעות כמו גם אילוצים ונידרש היה להגיב בשטח

צילם: שי אדם

עבדנו עם טיח סיד מסורתי, אבנים מקוריות, נגרות אומן, רסטורציה של פירזול, שיחזור כל מה שניתן להציל והחזרתו למבנה. אבן אבן טופלה ולא באופן מטאפורי. עבודת התכנון והביצוע הייתה מעשה מרכבה.

צילם: שי אדם

איך במבנה שבנוי בפנים כמו צלב ניתן לייצר עוד טריטוריות כמו חדרי רחצה, חדרי שירותים, אחסון, מטבח רחב ידיים וכו’ מבלי להזיז קירות?

צילם: שי אדם

שיחקה לטובתנו האפשרות להוסיף בחזית האחורית סטריפ מאד צר של בנייה חדשה עם חלונות בלגיים גדולים. הבית היה מאד סגור, חשוך ו״גברי״ ואחד האתגרים המרכזיים היה להכניס אור ולהקליל את האווירה בו.

צילם: שי אדם

הזכות לבנות את החלק מחדש נשענה על תוספת של בנייה מאוחרת שעשו במבנה, כמה עשרות שנים לפני כן. התוספת הזאת, בקומה הראשונה, מהווה המשך לסלון – עם סיפרייה ופינת כתיבה ובצד השני אזור טאבון מסורתי בצמוד למטבח, במרכז המעבר והיציאה לפרגולה.

צילם: שי אדם

״הנס״ הזה איפשר להכניס הביתה המון תאורה טבעית מדרום ולייצר טריטוריות חשובות. בקומה העליונה השתמשתי בתוספת כדי לאפשר אזור רחצה, שירותים ומקום לארונות חדר ההורים.

צילם: שי אדם

הקיר החשוף שבגב המיטה הוא קיר מקורי. החומרים בחדר השינה הם עץ אבן וטיח בלבד, כדי להעניק אווירה שלווה ואינטימית. 

צילם: שי אדם

בקומה העליונה ממוקמים גם שלושת חדרי הילדים. הריצוף הוא בלטות מצוירות מקוריות שמצאנו באזורים שונים אחרים של הבית, פרקנו והרכבנו מחדש ל”שטיחים חדשים”. 

צילם: שי אדם
צילם: שי אדם

השתמשנו בכל דבר במבנה, כולל פתחים מיותרים שהפכנו לנישות. 

צילם: שי אדם
צילם: שי אדם

אחד החלומות ברשימת ה “wish list” היה ה Mud Room (חדר בוץ). אני קוראת לזה ״החדר המאפשר״. יצרנו כניסה משנית מצד שמאל של הבית לבני המשפחה (הפכנו  חלון קיים לדלת) עם מעבר ממנו למבואה או למטבח. 

צילם: שי אדם

החדר משמש לכביסה, לאיחסון, למיחזור ולבלגן חינני- לכל הפונקציות שבית מתפקד זקוק להן כדי לאפשר שקט באזורים האחרים. את המשטחים יצרנו משאריות של לוחות עץ מקוריות שנשארו מפירוק התקרה.

צילם: שי אדם
צילם: שי אדם

המטבח הוא מרכז החיים בבית. לפה מגיעים הירקות מהגינה האורגנית. פה לשים את הבצק לפיצות בטאבון.  מטבח נדיב, מואר, מזמין, מפנק. עשוי מחומרים טבעיים ובסיסיים. המטבח הוא גם צומת שממנו מתפצלים לסלון, למבואה הראשית או ל״וורנדה״.

צילם: שי אדם

המגרש מחולק לאזורים שונים. גינת ירק אורגנית ופורה שהירקות בה מתחלפים עם העונות והיא פרויקט משפחתי. אזור הגפנים, אזור בוסתני עצי הפרי עם הערסלים ובור המדורה. 

צמחי התבלין בקרבת המטבח, היסמינים והוורדים בחזית, הוויסטריה והלוונדר בחלק האחורי. סביב המרפסת בנינו טרסות שיקיפו ויעטפו את המבנה.

המקלחת חוץ והקומפוסטר צמודים למבנה הנוסף שיושב בסמוך למרפסת האחורית של הבית המרכזי. 

צילם: שי אדם

על המגרש הייתה מונחת ערימת אבנים וחצי קיר אחד עומד זכר למבנה נוסף שהיה על השטח. ניצלנו את זכויות הבנייה שהוא איפשר והרמנו מההריסות את הדיר שהוא היה. יצרנו סדנא/ טריטוריה גמישה ומאפשרת לעבודות נגרות, מלאכות, תחביבים, איחסון ושאר פונקציות שהבית המרכזי ״שוחרר״ מהן.

המרתף שופץ כיחידה נפרדת עם כניסה פרטית מהצד הימני של הבית. גם פה הפכנו חלון מקורי לדלת וחפרנו ויצרנו חצר אנגלית כדי לאפשר כניסה.

נעשה פה שימור קפדני ושימוש בטכניקות תדלק באיזורים הרטובים כמו המטבח וחדר הרחצה.

כשניגשים לפרויקט חדש אף פעם אי אפשר באמת לחזות את הרגע שבו בניין נהיה בית.
הדרך פתלתלה, מרגשת, מאתגרת, מעצימה, לא תמיד צפויה. הבית הזה הגיע רחוק… תרתי משמע. (הוא מככב בספר עיצוב בינלאומי ותודה לאורלי רובינזון שראתה את הקסם ולשי אדם שצילם).

הבית שהוא נהיה, הוא ביטוי כנה שמבטא את כל גווני הרגשות של בני המשפחה. המבנה עבר טרנספורמציה פלאית בין החורבה המפוארת שהוא היה – למקום שוקק החיים שהוא עכשיו. 

כמו מתוך שאריות העבר והעזובה נולד הבית החי הזה.

הצטרפו לקבלת פוסטים מהבלוג

נעה בר-לב דוידור | Noa Bar-Lev Davidor

מייסדת המותג (Be Longing(s, יוצרת רב-תחומית בשדות האמנות, עיצוב ואדריכלות פנים. מאמינה בחיבורים, בקשב, בטולרנטיות ובשילוב כוחות. מאמינה באחריות על הסביבה האנושית ועל משאבי הטבע. מאמינה בעשייה אותנטית. בחיבור ובנגישות למשאבים הפנימיים של האדם ולהתכוונות שלו להיות באלמנט שלו ומשם להשפיע, ליצור, לקדם, לתמוך, לעשות. מאמינה שעלינו להשתמש בכל מה שכבר קיים, כפלטפורמה ליצירת דברים חדשים.

33 תגובות

  1. ורד השושנה הגב

    נעה ! אני נפעמת ומרותקת. איזה תהליך מדהים, היסטורי ממש, מכבד ומלא יראה. הבית הזה חיכה רק לך.
    אז אין עליך ולא יהיה!
    ת ע נ ו ג
    אבל תכלס אנחנו כ”כ קטנים עבורך, מזל שאת מוכנה לחלוק אותך איתנו.
    נשיקות מלא גם לשאר בנות הלהקה האהובות עלי

  2. אביבה מזר הגב

    האם הספר מתורגם לעברית,?

  3. דפנה דור הגב

    תודה על השיתוף . תענוג גדול .

  4. ליאת הדס הגב

    נועה הבית פשוט מופלא.
    מלאכת מחשבת רגשית וחומרית לעילה ולעילה.

  5. Idit Michaeli Ziv הגב

    מושלם – אין מילים אחרות

  6. נטאלי הגב

    מקסים, כמה שורשיות, עומק ופרטי פרטים, והתוצאה נראית מיוחדת במינה.
    מרגש לדעת שיש בית כל כך מיוחד בארצנו הקטנטונת.

  7. ענת לוין הגב

    סיפור קסום על תהליך יצירה מעורר השראה. תודה על השיתוף

  8. פנינה וולך הגב

    מרגש ומפעים. תודה

    • Noa Bar-Lev Davidor הגב

      תודה גם לך פנינה

      • אסתי להב הגב

        לנועה,
        ספור מופלא של אישה מיוחדת על כבוד לעבר ,התבוננות בהווה, סקרנות, רגישות ,רגשות, יופי( אסטתיקה), שימושיות( פרקטיות),יחסיות ( פרופורציות).כל זה ועוד….תוך גישה מקצועית ואוקינוס של ידע .
        יישר כוחך !

  9. דלית פסח הגב

    נעה זה נפלא – קצרה היריעה!
    בא לי ספר שלם רק על הבית הזה.
    מתה להציץ לכל המחברות והשרטוטים ואיסוף החומרים והלמידה והתהליך ואלפי התמונות שבטח צילמת…

  10. נופר הגב

    זה בערך הבית הכי יפה שראיתי. קשה להאמין שזה כאן. איזו יד עדינה ונבונה ואיזה שיפוץ מרשים. הלוואי ויהפכו את המקום למלון בוטיק כדי שאוכל לבוא ולראות במו עיני 😉

  11. רונן כהן הגב

    וואו
    מושלם.

  12. שוש הגב

    יצירת פאר ! תבורכו !

השארת תגובה

הצטרפו לקבלת פוסטים מהבלוג

עקבו אחרינו 

כתבו עלינו | Press

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן