בית נהיה בית כשיש לו שטיחים. ״התפקיד״ בין היתר, של שטיחים הוא לסמן ולהנכיח טריטוריות בתוך החלל, לשפר אקוסטיקה, להוסיף חום ואווירה ובמקרה של שטיחים שבטיים גם לשמר מסורת, לייצר קשר עם העבר ולכבד מורשת של מלאכות- יד.

השטיחים הנדירים האלו שרובם נעשו לפני שבעים- שמונים שנה לערך(old vintage kilim rugs)  . עשויים פשתן או צמר ונארגו באריגת קילים שטוחה על נול אנכי. הם  נעשו בכפרים הרחוקים של חבל יוזגט למרגלות הים השחור וכל התהליך נעשה בעבודת כפיים. אוסף השטיחים בבילונגינג חובק בתוכו שטיחים מצמר ושטיחים מסיבי פשתן.

את השטיחים מפשתן יצרו מזריעת השיחים וגידולם באזור ועד לתוצר הסופי – שטיח. הנשים טוו ידנית את סיבי הפשתן בתהליך בו נשזרים סיבים לכדי חוטים ואז ארגו אותם באהבה לשטיחים לבתיהן. בכל בית היה נול  (loom)  וגודל השטיח תוכנן לפי גודל החדר בבית ולכן אין שטיח דומה לשני במידותיו.

השטיחים הנדירים הללו מצטיינים בחוזק, במשקל קל יחסית ובקלות הקיפול שלהם. בד שנארג מסיבי צמח הפשתן, נחשב לבד איכותי ועמיד מאוד, הודות לסיבים הארוכים.

השטיחים מכובסים ומהוהים באופן מהפנט. כמו יומן אילם, בהיר רך וגולמי שהמון אינפורמציה חבויה בו.TEXTile.  באחדים מהם עם השנים נוספו תיקונים במלאכת רקמה עדינה שהוסיפו אופי ויופי אותנטיים לטקסטורה.

דמיינו את כל המהלך הזה; לגדל מסביב לכפרים את שיחי הפשתן, לקטוף אותם, לנקות, להפריד, למיין … לטוות מהסיבים חוטים, לצבוע בפיגמנטים טבעיים מירקות או צמחים, לגלגל לסלילים/spools ולארוג אותם על נולים יחסית צרים כפנלים ארוכים של אריגים ואז לחבר ביניהם במלאכת מחשבת. כל המהלך הזה מחובר למתנות מהטבע, לידע שעובר בין דורות, לעבודה בקהילה ועוד כל כך הרבה פעולות וערכים שכבר נדיר למצוא. התוצר תמיד מעורר השתאות. לא מאסטרים של אריגה עשו אותם אלא היה מקובל שכל משפחה יצרה וייצרה לעצמה את הטקסטילים.

באותם כפרים יצרו גם שטיחי קילים מצמר כבשים (בני שמונים, תשעים שנה), הם נארגו על נולים מאד קטנים וצרים שהותאמו לנדודים ואיפשרו אריגה בצוותא ועבודה בקהילה. 

אפשר ללמוד מהשטיחים ששרדו, כל כך הרבה על האופן שבו חיו אז בכפרים בהם נוצרו. מכיוון שהיה קר באזור הם יצרו כל שטיח משתי שכבות ומילאו אותו בשיכבה דקה של צמר. במשך חייו של השטיח נוספו עליו טלאים שהוסיפו אופי, יופי וקסם.

מכיוון שהנולים היו קטנים, הם ארגו פאנלים צרים וכל שטיח היה מורכב מארבעה חמישה רצועות שחוברו יחדיו בתך רקמה ליחידה רחבה ואז חוברה לעוד שיכבה זהה ולאחר מכן מולאה בפנים בשאריות צמר מלובד ורק אז סגרו את השטיח עם קפיטונז׳ים שארזו את הכל לכדי שטיח עבה יחסית ומחמם. 

הצבעוניות הטבעית גם היא מיוחדת. בדרך כלל שטיחי קילים נצבעים בצבעים עזים ואילו אלו נשארו בגוונים טבעיים בלבד מה שהופך אותם ליותר נדירים גם כן. מבחינתנו השטיחים הללו מעבר להיותם פונקציה הם מסמך טקסטיל מרגש ויומן אילם שמספר סיפור.

הצטרפו לקבלת פוסטים מהבלוג

נעה בר-לב דוידור | Noa Bar-Lev Davidor

מייסדת המותג (Be Longing(s, יוצרת רב-תחומית בשדות האמנות, עיצוב ואדריכלות פנים. מאמינה בחיבורים, בקשב, בטולרנטיות ובשילוב כוחות. מאמינה באחריות על הסביבה האנושית ועל משאבי הטבע. מאמינה בעשייה אותנטית. בחיבור ובנגישות למשאבים הפנימיים של האדם ולהתכוונות שלו להיות באלמנט שלו ומשם להשפיע, ליצור, לקדם, לתמוך, לעשות. מאמינה שעלינו להשתמש בכל מה שכבר קיים, כפלטפורמה ליצירת דברים חדשים.

4 תגובות

  1. הכל כך רגוע ומכיל. כל פריט והכל ביחד. כזה דיסוננס למה שקורה מחוץ לבית.
    שלימות

  2. נעה , ממש וואו …. אוסף כל כך מרגש …. חייבת להגיע לראות ולמשש … כל הכבוד

    לך !!!!!!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

הצטרפו לקבלת פוסטים מהבלוג

עקבו אחרינו 

כתבו עלינו | Press

דילוג לתוכן