כשמסיימים משימה (העלנו לאוויר את אתר הבית שלנו, כנסו לראות) נוצר פתאום רווח קטן בזמן שמאפשר לזיכרון הזה, של איך בעצם הכל התחיל, להתגלות. מה אנחנו מספרים לעצמנו עכשיו, על איך הייתה ההתחלה? מה כבר מזמן שכחנו בלהט העשייה? איך ניראה הרגע הזה, הפיזי והרעיוני כמובן, לפני שהחלל התמלא; בתכנים, בדברים, בתהליכים, בתשוקה, באנשים. הרגע הזה שנשמתי והרגשתי בו לראשונה Belong ?
להיזכר בחיוך איך היה כשהיה ריק (כמעט)? מתי בדיוק הפך אתר הבנייה – למקום? וההתייחסות לחלל המתרקם כבר לא הייתה רק כאל מבנה בשיפוץ, כפרויקט, כערמת משימות של תכנון וביצוע?
במבט לאחור הרגע הזה קרה לקראת סוף הבנייה, כשמדרגות הברזל כבר מובילות למבנה, כשריצפת הבטון בוהקת, כשצינור הברזל המיועד לארובת הקמין (ברור שיהיה קמין עצים) כבר שוכב ממתין להרכבה. מעט הקירות האורגינלים כבר מקולפים כהלכה, אחד מהם מחכה לטקסט שירשם עליו. עוד אין חשמל מחובר אבל יש הרבה אור טבעי. גם בלב.
אני מסתובבת בחלל ומדמיינת את כל מה שיכנס בקרוב, שיווצר, שיקרה, שיוולד. שומעת בדמיוני את המוסיקה, את מכונת התפירה ושאר המכשירים, את רחשי העשייה, את קולות האנשים ומשהוא בי רוצה שישאר ככה ריק. מוקסמת מהריק.
בחלל מונחים מעט דברים. סולמות, שולחן ״חמורים״ בייצור בילונגינג, תיק, מיכלי צבע וענף עץ. לירון זנדמן, הצלמת שמלווה את הפרויקט כבר שנים, קופצת לבקר אותי. מבינה שזה Moment. עם המצלמה, הרגישות והעין המחוננת שלה תופסת את הרגע ההוא שהמקום נהיה מקום.
עכשיו כשהאתר באוויר (כנסו לראות), חובק בתוכו כל כך הרבה תכנים ועושר וויזואלי שמעיד ומתעד את כמות העשייה של הפרויקט הזה מאז, מרענן לחזור לרגע לרגע ההוא.
צילומים: לירון זנדמן
הצטרפו לקבלת פוסטים מהבלוג
מייסדת המותג (Be Longing(s, יוצרת רב-תחומית בשדות האמנות, עיצוב ואדריכלות פנים. מאמינה בחיבורים, בקשב, בטולרנטיות ובשילוב כוחות. מאמינה באחריות על הסביבה האנושית ועל משאבי הטבע. מאמינה בעשייה אותנטית. בחיבור ובנגישות למשאבים הפנימיים של האדם ולהתכוונות שלו להיות באלמנט שלו ומשם להשפיע, ליצור, לקדם, לתמוך, לעשות. מאמינה שעלינו להשתמש בכל מה שכבר קיים, כפלטפורמה ליצירת דברים חדשים.
הצטרפו לקבלת פוסטים מהבלוג
עקבו אחרינו
כתבו עלינו | Press
Cityline, The Canadian T.V | Unique + recycled decor finds
בית רגש | בלוג לעיצוב פנים | קרן אורן
Places you need to visit in Israel | Koya Webb
לכתבות נוספות נעים להכיר: בילונגינג | מגזין PINM מוצר שמרגיש שייך | הבלוג קפה ויפה | אפרת יפה שלושה וחצי ליפופים | הבלוג CO. | CO שירה ברויאר מעבדה של השראה | הבלוג יוצרות | גליה וויס וסיגל בלייר גת זיכרון דברים | כלכליסט | עילית מינמר חנויות עיצוב בישראל: בילונגינג | בניין ודיור | לימור קלר דברים ששייכים | הבלוג home in style | רוני דה ליידה ללבוש בשקט | הבלוג המלבישה | שלי גרוס מקום של השראה | הבלוג רוקמת החלומות | אורלי אלקעי מה שמחזיק אותי | הבלוג עניין שולי- סלונה | שולי גלנץ סיבוב קניות באזור השרון | GLOGG Blog בתים ואנשים | Pnim | לירז ליבנה ורונה לב כהן הצצה לסטודיו בילונגינג | הבלוג miss mandala | עמנואלה בינר להרגיש בבית | הבלוג CO.CO | צפרא פרלמוטר דברים מתחברים | הבלוג המלבישה | שלי גרוס שישי בצהריים nest working | הבלוג המלבישה | שלי גרוס Dabble Magazine | Shai DeLuca Shop Israel | סגור
אודות וערכים . המקום . קולקציות והשראה . פרויקטים . אירוח . הבלוג . חנות אונליין . צור קשר
All rights belong to be longing(s) 2019
4 תגובות
יצירת אומנות בפני עצמה האתר היפיפה הזה שמה שרוצים זה לטייל בו עוד ועוד, ורוצים ממנו עוד ועוד.
זו נסיעה בחלל של עוצמת חומרים וכתובים של יופי יצירתיות מחוננת ומכוננת שמעלה ומסעירה רגשות ותחושות מבפנים.
תודה ענת על מילותייך המרגשות, ברוכה הבאה לאתר ולבלוג
פוסט כל כך נוגע, מזכיר לי את הדרך שאני הולכת בה אתכן, איתך, עם הבילונגינג, שבשבילי הוא הוויה פנימית, הלך רוח של הנפש, מקום שבו הפנים והחוץ מתחברים, מקום שהפך להיות חלק ממני. מודה על המילים שלך, ועל הבילונגינג שהפגיש ביננו.
מאוד סימבולי בשבילי שהפוסט הזה עלה בתאריך יום ההולדת שלי 🙂
יקרה ריגשת כל -כך. את חלק משמעותי מהפרויקט/ אריג הזה… תודה שאת.