מאותם פרויקטים ששואבים אותך לסיפורים של המבנה, של החומרים, השכבות… של המשפחה. ניגשתי לפרויקט הזה בעדינות והתרגשות. לכבד את העבר ובמקביל ליצור אכסניה מותאמת לחיים של עכשיו. מחויבות טוטאלית, ניואנסים של פונקציות ורגש, שבילים חדשים, להכניס אור, אויר… בית.
זהו פרויקט שימור של בית טמפלרי בצפון. נקנה כחורבה לא ממש אטרקטיבית, אבל עם פוטנציאל של קסם. נטוע במושבה בצפון הארץ.
זה היה מסע. בית שהיה נטוש שנים רבות מאד. כשנבנה לפני מעל 100 שנה ע״י הטמפלרים, פונקציות כמו מקלחות ושירותים לא היו חלק מהבית. כל תפיסת החיים הייתה מאד שונה. מבחוץ הבית עוד נראה יחסית שלם, מבפנים הוא היה מפורק ומפורר.
התהליך היה מרתק. עבדתי עם בעלי מקצוע מדהימים שעוסקים בשחזור ושימור בטכניקות בנייה מסורתיות ובאיכות ללא פשרות (חברת ארכו – שימור ושיחזור). ולקוחות נוכחים ומקסימים במיוחד, שנשאבו לסיפור הבית והשקיעו בו המון אהבה ומשאבים.
התמודדנו עם כל כך הרבה אילוצים של הנדסה, חוקי שימור מחמירים ומקפידים מאד וכורח להיצמד לפתחים ולחזיתות אורגינלים. בתוך כל האילוצים, האתגר היה לתכנן בית נוח, פונקציונלי, מפנק ומואר, שמותאם לימים האלה בהתנהלות אבל ״זוכר״ את כל הסיפורים מהעבר שרשומים בקירותיו. להיצמד לחומרים ולטכניקות בהן ניבנה במקור ולחפש השלמות מפירוקים כדי לשלב בו באופן הומוגני את מה שחסר.
הבית המקורי תוכנן כשתי קומות ומרתף על מטרז׳ זהה. בית קובייה. החלוקה הפנימית בכל הקומות הייתה זהה, במבנה צלב עם ארבעה חדרים ומבואה מחברת. אחד החדרים במרתף שימש כחדר מאגר מים לצורכי המגורים והמשק בעת ההיא. קירות אבן בעובי חצי מטר ופתחים יחסית קטנים. בית מסוגר לתוך עצמו.
בניתי עם בעלי הבית חזון מאד ברור מה הפונקציות הפרקטיות, הרגשיות והאנרגטיות שאנחנו רוצים מהבית "החדש״ שיצמח – תהליך מעצים בפני עצמו שהיווה את ההשראה לתכנון ולביצוע. ההשראה הייתה מהחיים של בני הבית ומהסביבה המיידית, מחיבור עמוק למקום (השטח הנפלא עליו מונח הבית והאזור כולו) כמו מההיסטוריה והערכים; הרעיוניים והחומריים שרצינו לשמר.
שמנו שם הרבה חלומות קטנים כגדולים. טאבון כחלק מהבית, מקלחת בחצר, גינת ירק, בוסתנים, גפנים, סדנת מלאכות ועוד… . התמקדתי בנקודות המבט מכל אזור וחלל לכל טריטוריה. מה רואים? מה פוגשים במעברים? איך אוכלים? איך נחים? האם השבילים של הבית תואמים את שבילי הפעולה והכוונה? איך מייצרים עיצוב מאד חומרי, גולמי, נזירי משהו ובמקביל חם ועוטף וכמובן על-זמני.
העבודה על הבית הפיזי כמו על הבית הפנימי, הרגשי, נעשתה במקביל.
זאת הייתה עבודה של פירוק, הרכבה וחשיפת שכבות. כל פירור במבנה טופל תרתי משמע. בתהליך נחשפו הרבה מהשכבות הקדומות של הבית המקורי, אשר העידו על החיים שהיו בו. הרבה החלטות נלקחו תוך כדי התהליך; נגלו הפתעות כמו גם אילוצים ונידרש היה להגיב בשטח.
עבדנו עם טיח סיד מסורתי, אבנים מקוריות, נגרות אומן, רסטורציה של פירזול, שיחזור כל מה שניתן להציל והחזרתו למבנה. אבן אבן טופלה ולא באופן מטאפורי. עבודת התכנון והביצוע הייתה מעשה מרכבה.
איך במבנה שבנוי בפנים כמו צלב ניתן לייצר עוד טריטוריות כמו חדרי רחצה, חדרי שירותים, אחסון, מטבח רחב ידיים וכו' מבלי להזיז קירות?
שיחקה לטובתנו האפשרות להוסיף בחזית האחורית סטריפ מאד צר של בנייה חדשה עם חלונות בלגיים גדולים. הבית היה מאד סגור, חשוך ו״גברי״ ואחד האתגרים המרכזיים היה להכניס אור ולהקליל את האווירה בו.
הזכות לבנות את החלק מחדש נשענה על תוספת של בנייה מאוחרת שעשו במבנה, כמה עשרות שנים לפני כן. התוספת הזאת, בקומה הראשונה, מהווה המשך לסלון – עם סיפרייה ופינת כתיבה ובצד השני אזור טאבון מסורתי בצמוד למטבח, במרכז המעבר והיציאה לפרגולה.
״הנס״ הזה איפשר להכניס הביתה המון תאורה טבעית מדרום ולייצר טריטוריות חשובות. בקומה העליונה השתמשתי בתוספת כדי לאפשר אזור רחצה, שירותים ומקום לארונות חדר ההורים.
הקיר החשוף שבגב המיטה הוא קיר מקורי. החומרים בחדר השינה הם עץ אבן וטיח בלבד, כדי להעניק אווירה שלווה ואינטימית.
בקומה העליונה ממוקמים גם שלושת חדרי הילדים. הריצוף הוא בלטות מצוירות מקוריות שמצאנו באזורים שונים אחרים של הבית, פרקנו והרכבנו מחדש ל"שטיחים חדשים".
השתמשנו בכל דבר במבנה, כולל פתחים מיותרים שהפכנו לנישות.
אחד החלומות ברשימת ה "wish list" היה ה Mud Room (חדר בוץ). אני קוראת לזה ״החדר המאפשר״. יצרנו כניסה משנית מצד שמאל של הבית לבני המשפחה (הפכנו חלון קיים לדלת) עם מעבר ממנו למבואה או למטבח.
החדר משמש לכביסה, לאיחסון, למיחזור ולבלגן חינני- לכל הפונקציות שבית מתפקד זקוק להן כדי לאפשר שקט באזורים האחרים. את המשטחים יצרנו משאריות של לוחות עץ מקוריות שנשארו מפירוק התקרה.
המטבח הוא מרכז החיים בבית. לפה מגיעים הירקות מהגינה האורגנית. פה לשים את הבצק לפיצות בטאבון. מטבח נדיב, מואר, מזמין, מפנק. עשוי מחומרים טבעיים ובסיסיים. המטבח הוא גם צומת שממנו מתפצלים לסלון, למבואה הראשית או ל״וורנדה״.
המגרש מחולק לאזורים שונים. גינת ירק אורגנית ופורה שהירקות בה מתחלפים עם העונות והיא פרויקט משפחתי. אזור הגפנים, אזור בוסתני עצי הפרי עם הערסלים ובור המדורה.
צמחי התבלין בקרבת המטבח, היסמינים והוורדים בחזית, הוויסטריה והלוונדר בחלק האחורי. סביב המרפסת בנינו טרסות שיקיפו ויעטפו את המבנה.
המקלחת חוץ והקומפוסטר צמודים למבנה הנוסף שיושב בסמוך למרפסת האחורית של הבית המרכזי.
על המגרש הייתה מונחת ערימת אבנים וחצי קיר אחד עומד זכר למבנה נוסף שהיה על השטח. ניצלנו את זכויות הבנייה שהוא איפשר והרמנו מההריסות את הדיר שהוא היה. יצרנו סדנא/ טריטוריה גמישה ומאפשרת לעבודות נגרות, מלאכות, תחביבים, איחסון ושאר פונקציות שהבית המרכזי ״שוחרר״ מהן.
המרתף שופץ כיחידה נפרדת עם כניסה פרטית מהצד הימני של הבית. גם פה הפכנו חלון מקורי לדלת וחפרנו ויצרנו חצר אנגלית כדי לאפשר כניסה.
נעשה פה שימור קפדני ושימוש בטכניקות תדלק באיזורים הרטובים כמו המטבח וחדר הרחצה.
כשניגשים לפרויקט חדש אף פעם אי אפשר באמת לחזות את הרגע שבו בניין נהיה בית.
הדרך פתלתלה, מרגשת, מאתגרת, מעצימה, לא תמיד צפויה. הבית הזה הגיע רחוק… תרתי משמע. (הוא מככב בספר עיצוב בינלאומי ותודה לאורלי רובינזון שראתה את הקסם ולשי אדם שצילם).
הבית שהוא נהיה, הוא ביטוי כנה שמבטא את כל גווני הרגשות של בני המשפחה. המבנה עבר טרנספורמציה פלאית בין החורבה המפוארת שהוא היה – למקום שוקק החיים שהוא עכשיו.
כמו מתוך שאריות העבר והעזובה נולד הבית החי הזה.
שמרו על קשר
נעה בר-לב דוידור | Noa Bar-Lev Davidor
מייסדת המותג (Be Longing(s, יוצרת רב-תחומית בשדות האמנות, עיצוב ואדריכלות פנים. מאמינה בחיבורים, בקשב, בטולרנטיות ובשילוב כוחות. מאמינה באחריות על הסביבה האנושית ועל משאבי הטבע. מאמינה בעשייה אותנטית. בחיבור ובנגישות למשאבים הפנימיים של האדם ולהתכוונות שלו להיות באלמנט שלו ומשם להשפיע, ליצור, לקדם, לתמוך, לעשות. מאמינה שעלינו להשתמש בכל מה שכבר קיים, כפלטפורמה ליצירת דברים חדשים.
שמרו על קשר
עקבו אחרינו
כתבו עלינו | Press
Fashion Snoops | Fireside Streams | Interview with Noa Bar-Lev Davidor
הניצוץ 42 | איך להפוך את החיים ליצירת אמנות? | נעה מתארחת בפודקסט של יעל אורנשטיין יוז
שדרת המעצבים – נעה בר-לב דוידור | מגזין פרוטפוליו | עמית סדניק
Cityline, The Canadian T.V | Unique + recycled decor finds
בית רגש | בלוג לעיצוב פנים | קרן אורן
Places you need to visit in Israel | Koya Webb
נעים להכיר: בילונגינג | מגזין PINM
מוצר שמרגיש שייך | הבלוג קפה ויפה | אפרת יפה
מעבדה של השראה | הבלוג יוצרות | גליה וויס וסיגל בלייר גת
זיכרון דברים | כלכליסט | עילית מינמר
דברים ששייכים | הבלוג home in style | רוני דה ליידה
ללבוש בשקט | הבלוג המלבישה | שלי גרוס
מקום של השראה | הבלוג רוקמת החלומות | אורלי אלקעי
בתים ואנשים | Pnim | לירז ליבנה ורונה לב כהן
הצצה לסטודיו בילונגינג | הבלוג miss mandala | עמנואלה בינר
דברים מתחברים | הבלוג המלבישה | שלי גרוס
אודות וערכים . המקום . קולקציות והשראה . פרויקטים . אירוח . הבלוג . חנות אונליין . צור קשר . הצהרת נגישות
All rights belong to be longing(s) 2019
32 תגובות
נעה ! אני נפעמת ומרותקת. איזה תהליך מדהים, היסטורי ממש, מכבד ומלא יראה. הבית הזה חיכה רק לך.
אז אין עליך ולא יהיה!
ת ע נ ו ג
אבל תכלס אנחנו כ"כ קטנים עבורך, מזל שאת מוכנה לחלוק אותך איתנו.
נשיקות מלא גם לשאר בנות הלהקה האהובות עלי
ורד,חיבוק ונשיקות חזרה,ריגשת אותי.
האם הספר מתורגם לעברית,?
בוקר טוב אביבה,הספר במקור נכתב בעברית ושמו הבית הרגשי בהוצאת ידיעות ספרים.
תודה על השיתוף . תענוג גדול .
שמחים לשמוע דפנה.
תודה רבה דפנה.
נועה הבית פשוט מופלא.
מלאכת מחשבת רגשית וחומרית לעילה ולעילה.
ריגשת ליאת,תודה.
מופלא!
כאילו סובבתי ברחבי הבית הישן והחדש, חשה את החיבוק-חיבור בינהם, את הרצון של הישן להתחבר לעכשיו ואת זה של החדש לכבד את הישן, הראשון, המייסד.
תודה
ריגשת אותנו שרית.
זה יפיי-פה.
אפשר לשאול מאיפה החלונות והדלתות?
תודה,החלונות והדלתות מפירוקים
מושלם – אין מילים אחרות
תודה רבה עידית.
תודה רבה עידית
מקסים, כמה שורשיות, עומק ופרטי פרטים, והתוצאה נראית מיוחדת במינה.
מרגש לדעת שיש בית כל כך מיוחד בארצנו הקטנטונת.
תודה נטלי,אכן מרגש.
תודה נטאלי,שימחת אותנו עם מילותייך.
סיפור קסום על תהליך יצירה מעורר השראה. תודה על השיתוף
תודה על המילים היפות ענת.
שמחות שאהבת ענת
מרגש ומפעים. תודה
תודה גם לך פנינה
לנועה,
ספור מופלא של אישה מיוחדת על כבוד לעבר ,התבוננות בהווה, סקרנות, רגישות ,רגשות, יופי( אסטתיקה), שימושיות( פרקטיות),יחסיות ( פרופורציות).כל זה ועוד….תוך גישה מקצועית ואוקינוס של ידע .
יישר כוחך !
אסתי,תודה על מילותייך הכל כך מרגשות
נעה זה נפלא – קצרה היריעה!
בא לי ספר שלם רק על הבית הזה.
מתה להציץ לכל המחברות והשרטוטים ואיסוף החומרים והלמידה והתהליך ואלפי התמונות שבטח צילמת…
תודה יקרה אכן פרויקט רב יריעה ורגשות
זה בערך הבית הכי יפה שראיתי. קשה להאמין שזה כאן. איזו יד עדינה ונבונה ואיזה שיפוץ מרשים. הלוואי ויהפכו את המקום למלון בוטיק כדי שאוכל לבוא ולראות במו עיני 😉
תודה נופר ריגשת מאד מאד
וואו
מושלם.
תודה רונן.